תיק חקירה
מעבדה-שש-שתיים (שם זמני; מבנה של המחתרת העתיקה שנמצא מתחת לעיר)
פריט-שבע-שתיים: תוכן של מגירה נעולה שנמצאה באחד החדרים
נייר מתפורר (מכתב?) ותמונה ישנה. הנייר והתמונה שמורים במצב טוב יחסית לפריטים האחרים בחדר, כנראה בגלל שהמגרה הייתה אטומה. תוכן הנייר מובא כאן ללא צנזור. יש להימנע מקריאה שלו ללא אישור.
תמליל:
סיימון היקר,
מה שלומך? הייתי מטלפנת, אבל בעוד אני כותבת מילים אלה אני נמצאת בדרכי החוצה ממעבדה-אפס. לא ממש היה לי כח לחכות בתור לטלפון בכל מקרה. אני מקווה שהמכתב הזה יגיע אליך בשלום. אני אשלח אותו עם אחד הידידים שלי מפה שעובר לעבוד אצלך במעבדה, אני מקווה מאוד שהוא לא יאכזב אותי... אם אתה קורא את המילים האלה, תודה לו בשמי.
שלומי טוב, אם אתה רוצה לדעת. בפעם הראשונה כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לוקחת את העתיד שלי בידיים, ומתברר שזה מאוד משפר את מצב הרוח. אני ממליצה לך גם לנסות את זה מתישהו.
עבר לא מעט זמן מהפעם האחרונה שדיברנו, וכמו שאתה אולי מנחש... כן, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שלי לעזוב את המחתרת.
כמו שבטח יצא לך להבין בשלב הזה, זו לא רק אני. המספרים שלנו הולכים וקטנים. אני מעריכה שמעבדה-אפס תחזיק מעמד עוד שנה, שנתיים במקסימום לפני שנחליט לנטוש אותה לגמרי. היא כבר לא מצדיקה את הלוגיסטיקה שדרושה כדי לתחזק אותה. לא יודעת מה הולך איתכם ב-שש-שתיים, אבל אני מקווה שלפחות האווירה יותר טובה משהיא הייתה כאן בתקופה האחרונה.
אני חושבת שבשיחה האחרונה שלנו הזכרתי שאני קצת מאבדת תקווה בקשר לעתיד של המחתרת. אם תשאל אותי, הזמן הוכיח את החששות שלי. בכל זאת הייתי רוצה להסביר את מה שאני חושבת קצת יותר לעומק.
כל יום ויום בשנים האחרונות אני קמה בבוקר כדי להמשיך לעבוד על המחקר של ראש הצוות שלי. אני לא אשקר, בהתחלה התצפיות שלנו באמת עניינו אותי - אתה יודע כמה אהבתי לדבר על המצפה - אבל הקסם מזמן הלך לאיבוד, והיום כשאני נכנסת למשרד אני שואלת את עצמי, בשביל מה? את מי זה מעניין? האנושות לא-
[החלק הזה של הנייר התפורר מדי בשביל שיהיה אפשר לקרוא אותו. בהמשך מובאים קטעי המשפטים שאפשר היה להבין.]
[...] אין מסקנות חדשות [...] אי אפשר [...] ובצדק, אני לא היחידה ש[...]
השמועה אומרת שהמעבדות בטריטוריות הגבוהות מתקרבות לפריצת דרך בפיתוח נסיוב ל[...] הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעלות על [...] למרות האיזון העדין [...]
בקיצור, אני לא רואה עתיד שבו [...] יודעים שרשות האכיפה תצליח בסוף [...]
זהו. אני מרגישה שהייתי חייבת לחלוק את זה עם מישהו. אני יודעת שאתה בוודאי לא מסכים עם חלק גדול ממה שכתבתי. אני אשמח להתווכח איתך פנים מול פנים פעם הבאה שניפגש!
נכון לעכשיו, אני יוצאת לכיוון מעבדה-שמונה-שלוש (הם חוקרים את העולם הישן), אבל אני אשאר שם רק באופן זמני. אין לי תוכנית ברורה למה אני אעשה אחר כך, אבל [...]
[...] אלקטרודינמיקה או מה שאתה לא עובד עליו עכשיו. אני בטוחה שזה מעניין (אותך).
אני מאחלת עתיד רגוע יותר לכולנו.
בידידות,
[...]
שנה-מאתיים עשרים וחמש לעזיבה, חודש-אחת, יום-שבע.
תמונה:
צילום של התמונה מצורף לתיק החקירה. מצולמים בה גבר ואישה מחוייכים שיושבים אחד לצד השני במיקום לא ברור. הפנים של שניהם נוספו לרשימת המבוקשים של רשות האכיפה.