לא פשוט להיות הסוכן הנועז, המתוחכם, האהוב והצנוע ביותר במפקדה. לא פשוט בכלל. למזלו, נראה שהמפקדים שלו הבינו את זה גם הם, ועבדו קשה כדי למצוא לו את התפקיד המושלם. הטירון הדגול ביותר, עובד בתור השולייה של הבלש המדופלם ביותר - הוא לא היה מסתפק בפחות, ולא היה ספק שבכל ההיסטוריה של המפקדה היא מעולם לא ראתה זיווג כל כך מוצלח.
"חבקוק! מתי אתה מסיים את-" "בלי עוד מילה נוספת, אדוני הבלש אומיקרון!" חבקוק גלש על הכיסא שלו לכיוון שולחן העבודה של הבלש והניח עליו את המכשיר שהוא התעסק איתו. המצלמה האוטומטית נראתה דומה למצלמה רגילה, רק שהיא הייתה משוכנת בתור תיבה רחבה שהכילה את מנגנון האוטומציה ותא שיקלוט את התמונות שיצולמו. חבקוק נשען אחורה על כיסאו בחיוך מסופק. לא לכל סוכן נותנים להתעסק עם משהו כל כך מורכב וחשוב, כמובן. המשרד של הבלש אומיקרון היה מלא במכשירים משונים מכל מיני סוגים. רובם, חבקוק ידע, מעולם לא נוסו בשטח, אבל לא היה לו ספק שזה רק עניין של זמן עד שהרשות תצטרך אותם. אחרי הכל, לא היו נותנים למישהו להשקיע כל כך הרבה זמן בעבודה על משהו אם לא הייתה כוונה להשתמש בו. זה יהיה פשוט לא הגיוני. המצלמות האוטומטיות לעומת זאת באמת היו די פופולריות.
"אני מאמין שהדגם החדש הושלם ברגעים אלה ממש, אדוני. קצב הצילום הוכפל." "אה, נפלא! נהדר! יוצא מגדר הרגיל! בידיים הנכונות, טכנולוגיה הופכת לאמנות של ממש. שמע לי, חבקוק, אתה בדיוק סוג הסוכן שאנחנו צריכים בימים אלה ברשות, אתה יודע? עם ההכוונה המבריקה שלי, והיכולת יוצאת הדופן שלך לעשות מה שאני אומר לך, היה סמוך ובטוח שתגיע רחוק!" "אין ספק, אדוני הבלש! ואם יורשה לי לאמר..."
מישהו דפק על הדלת, ואז מיד פתח אותה. חבקוק מיד כיסה את עיניו במשקפיים הכהות שלו כדי להראות רשמי, ואז הבחין שאומיקרון לא טורח לעשות כך. כללי הנימוס משתנים כשאתה מול אדם בדרגה זהה לשלך, כמובן. האדם בצד השני של הדלת היה אורח צפוי.
"אה, ידידי הבלש דיגאמא! תזמון יוצא מגדר הרגיל! בוא, כנס, הרגש בנוח, השולייה הנאמן שלי חבקוק מיד יציע לך משהו לשתות-" "-אני בסדר." הבלש הגבוה נשען על פתח הדלת. חבקוק הניח שהוא לא מרגיש בנוח להניח את רגלו במקום כל כך חשוב כמו המשרד של הבלש אומיקרון. "המצלמות מוכנות? החלטנו באיזה נקודות בעיר אנחנו רוצים לתלות אותן." "המצלמות, אתה שואל? ובכן..." אומיקרון הביט לכיוון חבקוק, והוא הבין שזה הסימן שלו. הוא חייך, כחכח בגרונו ונעמד, מחזיק את המצלמה האוטומטית החדשה בשתי ידיו. "כן, הבט, אדוני, מצלמה-אוטומטית-דגם-חמש-שתיים! רמה חדשה של חשאיות, קצב מתכוונן, ודיוק יוצא דופן שמגיע משימוש בשעון מגנטי! כמובן, הבלש אומיקרון תכנן את המערכת, אבל-"
"-שעון מגנטי?" חבקוק יכל לשמוע את הסקרנות הצרופה בקול של הבלש דיגאמא. "אכן! שעון שמכוון את עצמו לפי כיוון השדה המגנטי, ומשתמש ברכיב טכנולוגיה אסורה בשם ג'יירוסקופ כדי-" "-אני יודע איך עובד שעון מגנטי." הבלש קטע אותו. "זה גימיק. אנחנו לא צריכים רמה כזו של דיוק בשביל מצלמה שתצלם מקסימום מאה פעמים בשעה. למה לא פשוט להשתמש בשעון קפיץ רגיל?" "אני... זה... טוב..." כמובן זה לא חדש שאנשים מהשורה לא מבינים את הגאונות שלהם, אבל עדיין היה קצת מאכזב לשמוע בלש כזה חשוב מדבר ככה. למזלו של חבקוק, נראה שהבלש אומיקרון היה מוכן לנטרל את האירוע לפני שדיגאמא ימשיך להביך את עצמו.
"שכח מזה עכשיו, דיגאמא. השורה התחתונה היא שהמצלמות מוכנות." "... כן. אני לא מתלונן." חבקוק התיישב בחזרה בזמן שהשניים דיברו.
"אם אנחנו כבר מדברים, אתה מוכן להגיד לי מה בכלל מביא אותך להתעסק בעניינים של העיר? חשבתי שזה מחוץ לאיזור השיפוט שלך." דיגאמא נאנח ושילב את זרועותיו. "יצא לי לחקור שוב כמה אנשי אנטי-אכיפה מהעיר כשהייתי במפעל. הצלחתי לדלות מהם כמה פרטי מידע נוספים על הארגון שלהם כאן. זה לא היה קשור לחקירה שלי, אבל אני לא רואה למה לא לנצל את ההזדמנות." "אה, טוב, נראה שהיו גם צדדים חיוביים לתקרית הזו במפעל, מה אתה אומר?" לחבקוק לא היה ספק שאומיקרון התכוון לזה באופן ידידותי לחלוטין, אבל כנראה שדיגאמא בחר לקחת את זה אישית, לפי הבעת הפנים שלו. טוב, לא כולם מקצועיים כמוהו... חבקוק גלש חזרה לכיוון העמדה שלו במשרד, ודאג לעשות מספיק רעש עם הכיסא כדי שהשניים ישימו לב שהוא עושה את זה.
"... כן. אל תדאג, אומיקרון. ברגע שאנחנו מסיימים את זה, אני חוזר להתעסק בעיירות." "טוב לשמוע, טוב לשמוע! שמעתי שבעיירה ההיא שהתעסקת איתה בזמן האחרון הופיעה עוד פצצה לא מזמן?" "אל תשאל. הם תחת עוצר עכשיו, אבל כנראה נצטרך להסיר אותו בגלל מחסור בכוח אדם. שוב בגלל השינויים בפריסת הכוחות. יום טוב." "יום טוב, חבר!" ודיגאמא סגר את הדלת מאחוריו.
"הסכת ולמד, חבקוק ידידי! כך נראה אדם שלא עומד בעומס של העבודה עליו. תשוש, מדוכא... לנו, כמובן, זה לא יקרה." "כמובן, אדוני הבלש! סוכנים דגולים כמונו לא יכולים להרשות לעצמנו לנוח, לא כל עוד לרשות יש עבודה לעשות!" "בדיוק! ועכשיו, קח פנקס ותתחיל לכתוב, יש לי רעיון גאוני חדש. פצצה, שאתה מחבר אליה שעון מגנטי..."