האגדה של בוב

פרק מיוחד - 11 - 7

פליקס עמד ליד החלון הגדול בגשר הפיקוד של ספינה-ארבע והביט החוצה. הוא יכל לנהל את האירוע הזה מהארמון, ובכל זאת, בחר להיות נוכח בעצמו. מתחתיהם נפרשה השממה, ובעמק קטן לא רחוק מהם, בלטה עיר-ארבע-שתיים. עוד מעט היא תהיה ישירות מתחתיהם.
מהגובה הזה, העיר לא נראתה שונה כל כך מעיר-שבע-שתיים. כל הערים נראו דומה מלמעלה, בסופו של דבר, ויצא לו לראות לא מעט ערים. קשה להבחין מפה בפרטים הקטנים - החנויות, הסמטאות, האנשים, רק בצורה הכללית.
"אדוני הריבון, אנחנו מוכנים - רק תן את הפקודה."
"תודה, סוכנת." הוא הניד בראשו לאישה שעמדה לידו וחזר להביט בנוף. במרכז העיר בלט המגדל. אם המידע שלהם נכון, ברגעים אלה ממש צלמוות יושב שם בפגישה עם ראש העיר. פליקס דאג שיזהירו אותם - ראש העיר-ארבע-שתיים ידע טוב מאוד שהוא מזמין על עצמו חורבן כשהוא הסכים להיפגש עם הט"מ - ובכל זאת, הם כאן. קשה היה להרגיש סימפטיה בשלב הזה. השנים האחרונות - מאז הפיטורים של דויד ועד היום - היו התקופה הקשה ביותר לריבונות עד כה, מאז הימים הראשונים - תקופה של מלחמה ושל דשדוש אינסופי קדימה ואחורה על השליטה בערים ועיירות שנויות במחלוקת, כשטריטוריה-ארבע בחזית המאבק. גם הם וגם אנשי הט"מ לא באמת טעמו מלחמה בעבר, וחוסר היעילות של שני הצדדים בשנים הראשונות הכביד על כולם עוד יותר משהיה צריך. יותר מדי אנשים איבדו את חייהם או את האיזון שלהם בזמן הזה.
היום, פליקס קיווה, הכל הולך להסתיים.
"טוב." הוא פנה אחורה לצוות שאייש את הגשר. "הספינה השנייה אמורה להיות במקום עכשיו, נכון?"
אחד האנשים הסתכל בשעון היד שלו. "אמורה... אם לא היו להם בעיות במזג האוויר."
"מצויין. העובדה שלא נתקלנו באף ספינת אויב אומרת שכנראה תפסנו אותם לא מוכנים."
אם הכל התקדם כצפוי, הספינה השנייה הייתה מעל מפעל-ארבע ברגע זה. בשנה האחרונה, נראה שהאנשים בטריטוריה ארבע החליטו סופית לבחור בצד הלא נכון של הקונפליקט. זה היה חבל מאוד, אבל אחרי דיונים רבים בארמון הם הגיעו למסקנה שעדיף להקריב את הטריטוריה כולה בשביל להעביר מסר לטריטוריות המאוחדות. לפחות, הוא והקטור הסכימו על זה - היועץ שלו, לדוגמא, לא ראה איתם עין בעין, אבל זו לא הייתה החלטה שלו. זה יהיה השימוש הראשון באולטרה-פצצות - הן מעולם לא נוסו בעבר, ועדיין היה ספק בקשר לפעולה שלהן - אבל לא תהיה הזדמנות טובה יותר לבדוק אותן. כמובן שפליקס סיכן את עצמו כשהוא החליט לעלות על הספינה; המידע שהם מצאו בעולם הישן גרם להם להאמין שהפצצות בכוונה מהונדסות כדי שגל ההדף יהיה יותר אופקי מאנכי, והספינה עצמה לא הייתה אמורה להיפגע בגובה שבו הם טסו, בעוד שחלק מהעיירות הקרובות יותר לעיר כן יהיו ברדיוס ענן האבק שאמור להתפזר אחרי הפיצוץ.
זה יהיה גורל לא נעים, אבל, כמו שפליקס הזכיר לעצמו, ראשי העיר בטריטוריה-ארבע הביאו את זה על עצמם. ויותר חשוב מזה... זה יהיה, אחת ולתמיד, הסוף של האויב המושבע שלו. הטריטוריות המאוחדות יבינו שהם עשו טעות נוראה, ובמוקדם או במאוחר, יניחו את הנשק שלהם ויכנעו. זה אמנם לא ישיב את הסדר לעולם - עדיין היה את עניין משרד המדע שירד למחתרת, לדוגמא - אבל זו בעיה פחות חשובה. צלמוות והט"מ הם הבעיה העיקרית, והבעיה הזו עומדת להיפתר. השליטה, שטיפטפה לאט לאט מבין האצבעות שלו מהרגע הראשון, סוף סוף תחזור לידיים טובות, והעולם יפנה לכיוון טוב יותר.
"אדוני הריבון...?"
"כן." פליקס ענה, נתן מבט אחרון מחוץ לחלון והסתובב בחזרה אל הצוות שאיתו בגשר. "יש אישור להפציץ."

(מחר, פרק מיוחד)