בניגוד לציפיות של פליקס, השנים הבאות עברו בשקט יחסי, ולפעמים אפילו היה נדמה שיש תחושה של אופטימיות באוויר. יותר ויותר אנשים שיתפו פעולה עם הריבונות, ואלה שלא, לא הטרידו אותם. המצב בטריטוריות שבהן הם שלטו השתפר, והפרוייקטים ארוכי הטווח שלהם כמו קווי הטלפון החדשים או בניית המפקדות התקדמו בקצב טוב. האווירה בישיבות נשארה עכורה, והשרים עדיין לא הסתדרו כולם עם השני, אבל פליקס הגיע למסקנה שגם אם הבעיה הזו מעולם לא תיפתר, הריבונות תוכל להמשיך להתקיים.
פליקס ישב בחדר הישיבות ובהה בשעון שעל הקיר. הוא לא אהב כשאנשים איחרו, אבל הקטור מעולם לא איחר לישיבה, ככל הידוע לו. קסיופאה וגופטה דיברו אחד עם השני בצד אחד של השולחן, דויד ואכילס דברו בצד השני, ובוק נראה חסר סבלנות במיוחד.
"נו, איפה הוא? יש לי לו"ז עמוס מאוד, אתם יודעים! הייתי מצפה ממך לאחר, אכילס, אבל לא מהקטור..."
פליקס לא אמר כלום. ההערות האלה לא עזרו לאף אחד. בינתיים...
הדלת נפתחה בעוצמה, ופנימה צעד בהחלטיות הקטור, מלווה בשני סוכנים. לפני שמישהו הספיק לעשות משהו, הקטור הצביע על אכילס ושני הסוכנים עטו עליו ותפסו בזרועותיו. אחד מהם שלף מטה-הלם, אחד מהנשקים שפותחו בשביל רשות האכיפה.
"שר המדע אכילס, אתה תחת מעצר."
"מה לעזאזל?" פליקס מיד נעמד על הרגליים. אכילס עשה פרצוף לא מרוצה, אבל שיתף פעולה עם הסוכנים שתפסו אותו. כל האחרים נראו מופתעים. "שמישהו יסביר לי מה קורה פה."
"אני מצטער שזה צריך לקרות ככה, אדוני הריבון, אבל לא יכלנו להמשיך לתת לו להסתובב חופשי." הקטור אמר ושילב את ידיו מאחורי גבו. "האדם הזה מסכן את הריבונות ומסכן את האיזון העדין."
דויד מיד נעמד גם הוא. "הפעם הגזמת, הקטור. אתה לא יכול לעצור שר!"
"בוודאי שאני יכול, אם השר הזה עובר על החוק."
"אתה יכול להסביר לי על איזה חוק בדיוק הוא עבר?" פליקס הרים את קולו.
"אני יכול לנחש?" אכילס חייך. "אתה מדבר על המחקר בטריטוריה-אחת עשרה?"
הקטור צמצם את עיניו. "העובדה שאתה יודע מה עשית לא בסדר לא עוזרת לך, אכילס. במשך כמה חודשים, שר המדע שלנו מבצע ניסוי לא חוקי בעיירה-אחת עשרה-שש-ארבע. הוא מאכיל אנשים אוכל שגדל מקומית כדי לחקור את השבירה של האיזון העדין."
"אוכל שגדל מקומית... זה פשוט נורא!" בוק אמר בקול. "ידעתי שאתה שפל, אבל לא ציפיתי שתעז להוציא אנשים מאיזון בכח!"
"אלה חדשות מטרידות במיוחד..." גופטה אמר.
"להגנתי," אכילס אמר ברוגע. "העיירה הזו עמדה להתמוטט ממילא. אם כבר, מאז שהתחלנו שם את הניסוי, אחוז היציאה מאיזון ירד מהממוצע."
"אפשר להתכווח על הניסוי הספציפי הזה," דויד אמר. "אבל לעצור אותו? הקטור, למה לא להעלות את זה בישיבה היום, לדבר על זה בצורה דיפלומטית?"
"לא מדובר באירוע חד פעמי. מדובר בתבנית התנהגותית. מאז ומתמיד אכילס שיחק עם הגבול של מה שמותר ומה שאסור. שמרתי על שקט כשהוא שמר לעצמו חלק מהטכנולוגיה שמצאנו בעולם הישן וכשגיליתי שהוא בקשר עם אנשים מטריטוריה-שתיים - היום החלטתי שאי אפשר להבליג על ההתנהגות הזו יותר."
"אכילס," פליקס פנה אליו. "... אני לא מבין. כל כך היה לך קשה לדבר איתי על ניסויים כאלה לפני שעשית אותם? אם אתה באמת מאמין שהם חשובים, אני בטוח שהיית מצליח לשכנע אותי לאשר אותם."
"מצטער, חבר." אכילס אמר, ופליקס ראה את הצער בעיניים שלו. "אני לא הייתי מצליח. המסגרת של הריבונות נוקשה מדי. אני מבין למה זה המצב, אבל זה מצב שבו אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה בחופשיות, גם כשאני פועל למען טובת האנושות."
"הוא מודה בפשע!" בוק אמר בקול.
הקטור מיד נעמד לצידו של אכילס ותפס בדש החולצה שלו. "טובת האנושות?" הקול שלו רעם. "אם היה אכפת לך מהאנושות, היית מפסיק עם המחקרים האלה לאלתר ומפסיק להשתמש בטריטוריות הגבוהות כמו מגרש המשחקים שלך. מה עוד אתה רוצה ללמוד על האיזון העדין? כמה מהר אפשר למוטט אותו? כמה קטלנית שבירה שלו יכולה להיות? כל מה שאתה צריך לדעת כבר נמצא מול העיניים שלך - המתכננים שמרו עליו, לכן גם אנחנו נשמור עליו, וזהו זה! כל נסיון להבין משהו מעבר הוא שגעון גדלות חולני."
אכילס נעץ בהקטור מבט קר כקרח בתגובה.
"מספיק!" דויד דפק על השולחן. "אמרתי את זה בעבר, ואני אגיד את זה שוב - הקטור, האיזון העדין מעוור אותך! לעולם לא נממש את הפוטנציאל של הריבונות כל עוד נתמיד בגישה הזו."
"אתה תומך בניסוי הזה, דויד?"
"הניסוי הזה הוא לא העניין, העיקרון הוא העניין!"
"... בוודאי שהניסוי הוא העניין!" גופטה אמר בקול, וזז בכיסא שלו באי נוחות. "זה פשוט נורא, פשוט נורא, פשוט נורא...! להוציא אנשים מאיזון? איך אפשר להגן על משהו כזה?"
"אני כבר אמרתי," אכילס אמר, ונראה שלאט לאט הוא מאבד את הרוגע שלו. "אני לא הוצאתי אנשים מאיזון. אם כבר, אני הצלתי את העיירה הזו. אולי לא הייתי צריך לעשות את זה אם רשות האכיפה הייתה מגיעה לשם קודם...!"
זה בבירור ממש עצבן את הקטור. "אתה מספר לי? אם זה היה תלוי בי, מזמן הייתי נותן לרשות את הסמכות להיכנס לכל הטריטוריות באשר הן!"
"אכילס, הזלזול הזה בחוקים פשוט מחריד!" בוק אמר. "איך אתה מעז-"
"שקט!" פליקס צעק, וכולם השתתקו. הוא הרגיש את השליטה מחליקה לו בין האצבעות. הוא סרק את האנשים בחדר במבטו. שני הסוכנים שאחזו באכילס שמרו על מבט נייטרלי להפליא. "כולכם מאכזבים אותי. מעכשיו, אף אחד לא מדבר בלי אישור שלי, ברור?"
במשך כמה רגעים, אף אחד לא אמר כלום, אז נראה שזה עבד. לבסוף דויד הרים את ידו. "... פליקס?"
"כן, דויד?"
"אני שואל אותך בכנות. זה נראה לך הגיוני שהקטור מחליט לעצור את אחד השרים סתם ככה, בלי להתייעץ איתך קודם?"
"אני שמח ששאלת. לא. זה נראה לי קצת מוגזם. הקטור?"
"אדוני הריבון. אני אשאל אותך שאלה אחרת. זה נראה לך הגיוני ששר המדע - אחרי מספר אזהרות חוזרות ונשנות ממני וממך - ממשיך לפעול בניגוד לנהלים?"
"לא, גם זה מאכזב אותי מאוד."
בוק הרים את ידו.
"כן, בוק?"
"טוב, אדוני הריבון - בתור היועץ שלך, אני לא יכול שלא להזכיר שלמרות שהוא פעל בצורה קיצונית, הקטור פועל בצורה חוקית לחלוטין - זו עובדה שאכילס עובר על חוקים של הריבונות, ועל חוקי האיזון העדין!"
"תודה על הייעוץ." פליקס השיב במרירות. הוא פנה לקסיופאה, ששמרה על שקט עד עכשיו. "מה איתך? מה דעתך על מה שקורה פה?" זה היה נסיון נואש למצוא ייעוץ אמיתי, ממישהי שהוא יכל לסמוך עליה.
"אני חושבת," היא אמרה בזהירות. "שבתקופה הזו במיוחד, חשוב שנשמור על חזית מאוחדת בהנהגה. כבר הרבה זמן יש בינינו אי-הסכמות. אני חושבת, פליקס, שאתה צריך להבהיר לכולם איפה אתה עומד."
לעזאזל, הוא לא ידע איפה הוא עומד, אבל היא צדקה. הוא פנה להקטור. "מה אתה רוצה לעשות איתו?"
"מה שעושים עם פושעים. נחזיק אותו במעצר, נשפוט אותו, ונראה מה גזר הדין."
"אני לא מאמין שאני שומע את זה...!" דויד מלמל.
"פשוט נורא, פשוט נורא..." גופטה אמר בשקט. "עם פשע כזה, בוודאי יהיה גזר דין חמור במיוחד."
"אכילס," פליקס פנה אליו. "תקשיב. אני מבין שיש פה ויכוח על איפה בדיוק עוברים הגבולות של האיזון העדין-"
"-זה לא ויכוח, העובדות הן ש-"
"-אמרתי תקשיב. העובדה היא שאין לנו זמן לזה עכשיו, בתקופה הזו שאנחנו במתח מול הטריטוריות הנמוכות, ושאנחנו יודעים בוודאות שצלמוות מתכנן משהו נגד הריבונות. הדיונים על מה צריך להיות חוקי או לא חוקי יצטרכו לחכות. בוא בינתיים ננסה לשמור על החוק ונתווכח עליו אחר כך, בסדר?"
"עכשיו תקשיב אתה, פליקס." אכילס אמר והסתכל לו בעיניים. "הריבונות לא שווה כלום אם היא תמשיך להתנהג ככה. אנחנו לא יותר מגרסה גרועה יותר של המתכננים. מה יותר חשוב, לדעתך? ההשרדות של הריבונות, או ההשרדות של האנושות?"
"שניהם חשובים באותה מידה, כמובן."
אכילס נאנח. "כן..." הוא הסיט את מבטו הצידה. "אני לא אוהב את התשובה הזו. אני מצטער, חבר."
לעזאזל גם איתו. "טוב, אני מבין שזה לא מתקדם לשום מקום. אכילס, אתה נשאר במעצר בית בארמון הלילה. אני רוצה את כל הפרטים על המחקרים הלכאורה-לא חוקיים האלה, ומחר, אתה אני והקטור הולכים להיפגש, ואני הולך להחליט אם אתה עולה למשפט או לא. כל האחרים בחדר הזה - אין אישור לדבר על האירועים שקרו כאן עם מישהו נוסף, או שאני באופן אישי אדאג שתתחרטו על זה. הישיבה של היום נדחית לעוד יומיים. אני מאוכזב מכולכם. שיהיה ערב טוב." פליקס אמר, הסתובב, ועשה את דרכו החוצה מחדר הישיבות.