פליקס נכנס לחדר הישיבות. הישיבות האלה נהיו יותר ויותר מתסכלות, אבל ככל שהמצב נהיה מורכב יותר, גם יותר ויותר חשובות. התקופה שלו כראש העיר גרמה לו לחשוב שאין בעיות שנמשכות לנצח, ובמוקדם או במאוחר הם ישתלטו על המצב והחיים שלו יחזרו פחות או יותר לשגרה. נכון לעכשיו, לא נראה שמשהו כזה הולך לקרות. לפחות לא בקרוב.
"אדוני הריבון, טוב לראות אותך!"
"גם אותך, היועץ בוק." פליקס אמר והתיישב. אכילס צדק - בוק הוכיח את עצמו כלא מזיק באופן מוחלט. הוא ישב בכיסא לידו, וחוץ מזה, היה קל מאוד להתעלם מהייעוץ שלו. בצדו השני של פליקס ישב הקטור שהביט בו ברצינות אופיינית. הוא לבש מדים בצבע שחור - מדים של הארגון החדש שהוא אחראי עליו, רשות האכיפה. ארבעת האחרים בחדר - קסיופאה, אכילס, דויד וגופטה - כולם הביטו בפליקס בציפייה בעוד הוא הניח את ידיו על השולחן והתחיל לדבר.
"יום טוב, כולם. אני מכריז על פתיחת הישיבה העליונה של הריבונות מספר-ארבע. בואו נעשה את זה קצר היום."
"הריבונות..." אכילס מלמל לעצמו. "אני עדיין לא בטוח מה אני חושב על השם הזה."
"נו באמת, זה שם מצוין!" בוק רכן לכיוונו. בדיעבד אולי היה צריך למצוא לו תפקיד שיאפשר לו לדבר פחות. "הריבונות - אנחנו הגוף הריבון על הטריטוריות האלה, אחרי הכל."
"אני גם חושב שזה שם לא רע," גופטה מלמל. "אם תשאלו אותי-"
"אמרתי, בואו נעשה את זה קצר היום." פליקס הרים את קולו. "נתחיל בעדכונים השגרתיים?"
"אם יורשה לי, פליקס," קסיופאה הרימה את ידה. "יש לי עדכון מיוחד שיעניין את כולכם. משהו לא רגיל בכלל. אני צריכה שכולם יקשיבו לי ברצינות."
פליקס הביט בה. היא נשענה אחורה בכיסא שלה ונראתה עייפה במיוחד. כנראה לא היה אדם בחדר הזה שהוא סמך עליו יותר ממנה, למרות שכמעט תמיד התקבל ממנה הרושם שהיא לא נהנת מהתפקיד בכלל. בכל זאת, הבעת הפנים שלה נראתה קודרת במיוחד, ונראה שגם האחרים בחדר הבחינו בזה.
"אני מבין. בואי נשמור אותו לסוף." בתקווה, הציפיה תעודד את כולם לדבר מהר יותר. "אם אנחנו כבר מדברים - יש עדכון שגרתי בענייני חוץ?"
"לא משהו מיוחד." היא אמרה. "המצב בטריטוריות הגבוהות נהיה כאוטי יותר מיום ליום, ובמקביל, טריטוריה-אחת וטריטוריה-שתיים ממשיכות לסרב לשיתוף פעולה איתנו. נראה שהמנהיגים שלהם כן בקשר אחד עם השני... ונראה שגם הם יצרו קשר עם ראשי העיר בטריטוריה-ארבע. נראה שהאנשים בטריטוריה-ארבע יצטרכו להחליט את מי הם מחבבים יותר בקרוב."
"אם תשאלו אותי," דויד אמר מהצד השני של השולחן. "אנחנו צריכים להניח להם. אין טעם לבזבז משאבים על טריטוריות שלא רוצות את העזרה שלנו."
"ההפך הוא הנכון." הקטור ענה לדויד, אבל פנה לפליקס כשהוא דיבר. "כולנו יודעים שהאנשים בטריטוריה-אחת כשלו באופן מוחלט בשמירת האיזון העדין. להתערב בעניינים שלהם זו החובה שלנו - למען האזרחים."
"יפה אמרת, אדון הקטור-" בוק אמר בקול. "ובכל זאת-"
"דיון לפעם אחרת." פליקס אמר בקול ודפק על השולחן. הוא שם לב שאכילס חייך חיוך משועשע בתגובה. מה לעשות שהוא לא רצה שגם הישיבה הזו תמשך שעות. לפני שמישהו נוסף הספיק להגיד משהו, הוא המשיך לדבר. "גופטה, תורך. עדכון אספקה?"
"כן, כן, כמובן, אדוני הריבון... אני שמח להגיד שכל המפעלים שלנו עומדים ברף שהצבנו סוף סוף. אני אציין שעדיין יש את הבעיות הטכניות בתחנת הדלק של מפעל-שמונה, אבל הודות לעזרה של אדוני שר המדע-" הוא הצביע אל אכילס עם עפרון שהוא החזיק. "-אנחנו מתקנים אותן בימים אלה."
"אתה יודע, גופטה ידידי," בוק אמר ורכן לכיוונו. "זה מסוכן קצת להישען על מדע שאנחנו לא מבינים עד הסוף, לא?"
"לדעתי," אכילס אמר בקול. "זה יותר מסוכן להישאר בלי דלק."
"בכל זאת, אני מקווה שאתם שומרים על נהלי התדלוק החדשים." הקטור נהם.
"כמובן, כמובן!" גופטה נחפז לענות. נראה שמכל האנשים בחדר, הגישה התוקפנית של הקטור עבדה עליו טוב במיוחד. "הכל לפי הנהלים."
"יפה." פליקס אמר. "וזו הבעיה האחרונה שנותרה לפני שכל המפעלים יחזרו לסטטוס תקין?"
"אני סבור שכן."
"מצוין. נמשיך. דויד, תשתיות?"
"כן," דויד מיד השיב. "נתחיל בעניין הטלפוניה - תוכנית הקווים החדשה מוכנה. הייתי רוצה להציג לך אותה מאוחר יותר היום, פליקס."
"אני לא בטוח שיש לי זמן היום - אבל אם לא היום, מחר." פליקס ענה.
"זה גם טוב. מה שכן, אנחנו עדיין מחכים לאישור של שר האספקה להתחיל לייצר כבלים חדשים במפעל." כשהוא אמר את זה, הוא נעץ מבט חודר בגופטה. הנה זה מתחיל...
גופטה קימץ את ידו מסביב לעפרון שהוא החזיק. "... דיברנו על זה כבר! עוד לא הסכמנו בכלל שאנחנו מאפשרים לייצר דברים במפעל שחורגים מהרשימות הסטנדרטיות."
"לא תהיה לנו ברירה, אם אתם רוצים שאיזשהו מהפרוייקטים ארוכי הטווח שלנו יעמוד. במוקדם או במאוחר זה יקרה."
"אין פתרון אחר?" בוק התפרץ לדיון. "נוכל להשתמש בדברים שכבר קיימים? הרי להשתמש במפעל שלא למטרה המקורית שלו... זה רעיון מפחיד ביותר!"
"המפעל קיים," אכילס אמר, נשען אחורה בכיסא שלו. "זה יהיה בזבוז לא להשתמש בו."
"ובכל זאת," הקטור הרים את קולו. "יש פה סכנה אמיתית - אנחנו לא יודעים עם האיזון העדין רגיש למה מייצרים הפועלים במפעל. אתה בוודאי מודע לסיכון, אכילס."
"בוודאי!"
"הקטור," דויד פנה אליו. "אתה יודע שזה יהיה הכרחי להשתמש במפעל למטרות האלה - אתה בעצמך הצעת את תוכנית בניית המפקדות! זה ידרוש הרבה יותר מכמה כבלים."
"אכן." הקטור אמר. "אני לא אומר שאסור לנו לעשות את זה. אני רק מזכיר שמדובר בסיכון, ואני לא בטוח שכולם פה מבינים אותו עד הסוף."
"זה לא חוכמה להגיד-"
"טוב," פליקס הרים את קולו פעם נוספת. "אכילס, הקטור, גופטה, מחר בערב אנחנו נפגשים ולא יוצאים מהחדר עד שנמצא פשרה לגבי ייצור לא-סטנדרטי במפעל. עוד משהו, דויד?"
"רק משהו קטן - התחלנו את ההכשרה המיוחדת לטיסה בספינות-אוויר. למי שלא מעודכן, אנחנו כנראה נרגיש בנוח להשתמש בהן למרחקים ארוכים עוד שנה בערך."
"זה יהיה מאוד נוח," אכילס אמר, ונראה שכולם הסכימו איתו. לאף אחד אין כח לנסוע במשאית כל הדרך למפעלים הרחוקים כשעולה הצורך.
"מצוין. אתם רואים? אנחנו מתקדמים בקצב טוב. אכילס, עדכון מדעי?"
"לא הרבה." אכילס אמר. "אני מתכנן לקחת אוסף של אנשים לאחת העיירות שהתמוטט בהן האיזון בטריטוריות הגבוהות כדי לחקור יותר לעומק את האיזון העדין."
"אתה תצטרך כח אדם?"
"לא, יש לי כבר מספיק אנשים."
"איכשהו, אתה ממשיך לגייס אנשים מתחת לאף שלנו, אכילס...!" בוק אמר. פליקס מיד נדרך. בוק צדק, אבל עד עכשיו, הוא בכוונה לא העיר לאכילס בנושא הזה, פשוט כי זה לא היה שווה את הויכוח.
"אתה גורם לזה להשמע זדוני יותר ממה שזה." אכילס משך בכתפיו.
"תרשה לי להזכיר לך, שר המדע," הקטור אמר בקול. "שיש איסור מוחלט על הפצת מידע רגיש על האיזון העדין לאנשים לא מאושרים. אני מקווה מאוד שאתה לא עושה את זה."
"ברור שלא! וגם אם כן," אכילס אמר, והטון שלו התחדד. "אני כבר אמרתי שאני מאוד לא מסכים עם המדיניות הזו."
נראה שבוק עומד להגיד משהו בתגובה לזה, אבל הקטור דפק אגרוף על השולחן ודיבר לפני שהוא הספיק. "'מדיניות'! זו לא מדיניות, זה האיזון העדין בעצמו. זה בדיוק מה שגרם להתמוטטויות בטריטוריות הגבוהות! יותר מדי אנשים שמעו על העזיבה, יותר מדי אנשים ידעו דברים שהם לא צריכים!"
"ואני כבר אמרתי לך," אכילס שמר על טון רגוע. "שאני לא מסכים עם הפרשנות הזו. המחקר שלנו-"
"-המחקר הזה של האיזון העדין," הקטור הניף לעברו אצבע. "הוא הליכה על חבל דק מאוד, אכילס."
דויד רכן לכיוון הקטור ודיבר בטון שניסה להיות מרגיע. "הקטור, אני מבין שזה התפקיד שלך, אבל אנחנו לא יכולים לתת לאיזון לשעבד אותנו. אנחנו לא נצליח לעשות כלום ככה."
"אם תשאלו אותי, אנחנו ממילא מנסים לעשות יותר מדי..." גופטה אמר, ושיחק בלחץ עם העפרון שהוא החזיק. "לא תזיק לנו קצת שליטה עצמית."
"שליטה עצמית, ואז מה?" דויד הרים קצת את קולו. "אתם לא רואים את הסתירה כאן? אנחנו בעצמנו פועלים מחוץ לגבולות האיזון העדין. הסיבה היחידה שהטריטוריות שלנו לא בתוהו ובוהו מוחלט היא שהעזנו לעשות משהו. אתה במיוחד, הקטור."
"יש הבדל." הקטור אמר בקול. "אנחנו מסכנים את החיים שלנו, ברצון, בשביל האוכלוסייה. מה שהוא מציע-" הוא הצביע על אכילס. "זה להפיץ את הידע שלנו בלי בקרה. אתה מגייס אנשים מהאוכלוסייה בלי שהם עוברים את האישור של הרשות, אתה בקשר עם מתאמים זרים בלי תיאום עם הריבון - וזה לפני שאני אגיד מה בדיוק אני חושב על הנסיונות שלך למצוא דרך להערים על האיזון העדין."
פליקס שקע בכיסא שלו. הוא הביט בקסיופאה מעבר לשולחן, שנראתה מותשת גם היא. היא נסתה לחייך אליו ולא הצליחה.
הקול של אכילס לאט לאט התרומם. "הקטור, אם היית משתמש בראש שלך, אז-"
"טוב." פליקס נעמד. "אמרנו שנעשה את זה קצר היום, נכון? הדיון הזה לא רלוונטי. אכילס, בוא נסכים שמעכשיו אתה מדווח לרשות האכיפה לפני כל מחקר שאתה עושה. אם אתה חושב שהם לא הוגנים, דבר איתי, ומקסימום אני אאשר לך באופן פרטני. ברור?"
"... אם אתה אומר, אדוני הריבון," אכילס נאנח וחזר לחייך. פליקס רצה לתמוך בחבר שלו כמה שאפשר, אבל לטוב או לרע, הוא ידע שהקטור לא טועה לגמרי במה שהוא אומר. בתקווה הסידור הזה יכריח את שניהם להתחכך מספיק כדי שהם יתרככו אחד לשני.
"אה, יפה, אדוני הריבון! עבודת גישור מצוינת." בוק טפח על הכתף שלו.
"... תודה." פליקס אמר בחוסר רצון. "נמשיך. הקטור, עדכון בטחון פנים?"
"כמובן, אדוני הריבון. נראה שההתפרעויות בטריטוריה-שבע שוככות. לפחות נראה שאנחנו עוצרים אותן ולא מתחילות חדשות. אני מאמין שזה סימן שהגורם להן כבר לא בסביבה."
פליקס נשען עם מרפק אחד על השולחן. לעזאזל. "... צלמוות."
"אכן. אנחנו סבורים שהוא עזב את הטריטוריה, או שהוא שומר על פרופיל נמוך."
"אני באמת לא רואה למה יש צורך להיטפל אליו," בוק אמר בקול. "אולי הוא שינה את דרכו?"
"הצורך," הקטור אמר בהחלטיות. "הוא לשמור על הבטחון של האזרחים. הוא בבירור לא מעוניין בזה."
"בהנחה שהוא עזב את הטריטוריה, אני מציע שנניח לו." דויד אמר. "אני מכיר בזה שהוא סיכן חיים של אזרחים, אבל יש לנו כמות סופית של משאבים להתעסק בזה."
"זה, בהנחה שהוא לא ימשיך להיות סכנה." קסיופאה אמרה. "הקטור, אתם שמים עין על... השותפה שלו, נכון?"
"את מדבר על האויבת המושבעת שלך, אני מניח? כן. האמת, אנחנו מניחים שהיא עדיין תנסה ליצור איתו קשר איכשהו, ואולי ככה נצליח לאתר אותו. עדיין יש סיכוי אמיתי שהוא מתכנן משהו נגד הריבונות."
"טוב. תמשיכו ככה." פליקס אמר.
"אם תרשו לי להציע משהו-" אכילס התחיל.
"-לא עכשיו." פליקס עצר אותו לפני שהוא יכל. הוא ידע מה זה הולך להיות - הוא רצה שהם יפנו ישירות לרמונה ויציעו לה להצטרף למועצה. הם לא היו מוכנים לזה עכשיו. פליקס העדיף לדחות את הויכוח הבלתי נמנע הזה ליום אחר. הוא גם לא אהב את הרעיון של לפעול לפני שהם יודעים מה, אם בכלל, צלמוות מתכנן.
"עוד משהו, הקטור?"
"נכנסנו לטריטוריה-שש, כמו שהחלטנו פעם שעברה. בינתיים אין משם עדכון מיוחד. אולי בפגישה הבאה."
"טוב." פליקס לקח נשימה עמוקה, ואז הסתכל על השעון שהיה תלוי על הקיר מולו. נראה שבאמת הם הצליחו לעבור על העדכונים בקצב מהר מהרגיל. לא רע.
"אלא אם כן יש עוד משהו לעדכן, קסיופאה, את מוזמנת לעבור לנושא המיוחד שהזכרת."
אף אחד לא אמר כלום. לאט לאט, קסיופאה נעמדה והתחילה ללכת מסביב לשולחן. "... טוב." הטון שלה היה קצת עצבני.
"כולכם שמעתם על העולם הישן."
זה היה נכון. כשהיא הזכירה את השם הזה, האווירה בחדר מיד נמתחה. העולם הישן היה אחת התגליות המשונות ביותר שהגיעו אחרי העזיבה, ופליקס שיער שאף אחד בחדר עוד לא ידע מה לחשוב עליו. אף אחד חוץ מאכילס, שעכשיו רכן קדימה והקשיב עם אור בעיניים. הוא שתה ברצון כל פרט מידע שהוא למד על המקום הזה.
"יש לי חדשות מעניינות מהמשלחת האחרונה לעיר התת-קרקעית. אתם כבר יודעים שמצאנו שם מחסן עם ציוד שמשתמש בטכנולוגיה לא מזוהה שעדיין מתפקד. מצאנו עוד מלאי של ציוד כזה, במבנה שקשה היה להיכנס אליו באחת הפינות הרחוקות של העיר." היא עצרה במקום, סרקה את כולם במבטה, ואז המשיכה לדבר. "ספציפית, מצאנו סוג חדש של נשק."
משהו באיך שהיא אמרה את המילה האחרונה העביר צמרמורת בעורפו של פליקס.
"נשק...?" גופטה שאל בתמימות.
"נשק. נשק מסוג שונה לחלוטין מהנשקים שאנחנו מכירים. ביחד עם הנשק, מצאנו, מה שאנחנו מאמינים שהוא פרוטוקול שימוש שהשתמר. אנחנו נזדקק לעזרה שלך לפענח אותו, אכילס."
"בשמחה!"
"בכל זאת, הרושם שמצטייר הוא כזה. מדובר בסוג של פצצות."
"פצצות...! טוב, פצצות הן לא משהו חדש." גופטה אמר, ונראה כאילו הוקל לו.
"הפצצות האלה כן. עושה רושם - וזה ממה שהצלחנו להבין מפרוטוקול השימוש - שפצצה אחת כזו מספיק עוצמתית כדי להרוס עיר תת-קרקעית שלמה. זה, כמובן, אומר שהיא גם יכולה להרוס עיר על קרקעית שלמה... לפחות."
"פצצה אחת, יכולה לגרום לכל כך הרבה הרס...?" בוק אמר. "זה לא הגיוני."
"הפצצות האלה קצת יותר גדולות מהפצצות שאתה מכיר, בוק. כמו שאמרתי, אנחנו עוד צריכים לחקור את הנושא - המידע שלנו עוד לא מאומת - אבל אם זה נכון, ואם הפצצות האלה עדיין שמישות, זה נשק שמאוד, מאוד צריך להיזהר איתו."
"... אולטרה-פצצות." אכילס מלמל, ונראה מרוצה מעצמו מהשם הזה.
"טוב, אנחנו בבירור צריכים לא לגעת בהן, ולהשאיר אותן שם...!" גופטה אמר.
"אני לא בטוח בקשר לזה." הקטור אמר בשקט. "איפה בדיוק הן נמצאות?"
קסיופאה העיפה מבט לכיוון פליקס ונאנחה. "... אם לא אכפת לכם, אני אשמור את המידע על המיקום המדויק שלהן - ושל הכניסה לעולם הישן - איתי, בינתיים. לפחות עד שנחליט מה אנחנו עושים איתן."
פליקס הנהן. "... אני מאשר את זה." הייתה לו תחושה מאוד, מאוד לא נוחה בבטן.