בחזרה לזירת הפשע. בוב חשב שלפחות כדאי שהוא יעיף שם מבט לפני שהוא חוזר הביתה. אולי הצעיף נשאר שם איפשהו. הבמה שעליה הוא עמד ודיבר מוקדם יותר היום הייתה חצי מפורקת - הסוכנים מרשות האכיפה פירקו אותה כדי למצוא את הפצצה שהייתה מוסתרת מתחתיה. לא היה זכר לצעיף, והמקום היה פחות או יותר ריק, חוץ משני אנשים שישבו על החצי השלם של הבמה - אישה עם כובע שהחזיקה איזשהו חפץ ועוד גבר שישב לידה ודיבר. בוב זיהה אותו גם מרחוק. זה היה תלמי, האויב המושבע של שמנדוז.
"... כמובן, רשות האכיפה שמעו על הפצצה עוד מוקדם יותר היום, אז אין ספק שהם הזהירו את ראש העיירה שלנו. ובכל זאת הוא בחר לערוך את האספה כרגיל בלי להודיע לתושבי העיירה דבר וחצי דבר. זוהי פשוט שערורייה." בוב התקרב כדי לשמוע מה תלמי אומר. נראה שהאישה הקליטה את השיחה. "אני אומר לך, אני באמת חושש לעתיד העיירה שלנו... וזאת לא הפעם הראשונה שאני אומר את זה. בטח אחרי אירועי היום אנחנו צריכים להבין כמה חשוב שיהיה לנו מנהיג אחראי." האישה הנהנה, ואז שמה לב לבוב. שניהם הסתובבו אליו. תלמי הושיט את ידו. "אה, בוב, אני שמח לראות שאתה בסדר. אני מתאר לעצמי כמה היה לך קשה היום." "אני מסתדר. האמת שאני מחפש את הצעיף ש-" האישה גם היא הושיטה את ידה ברגע שבוב לחץ את ידו של תלמי. "אליס, ידיעון העיירה. אם אתה תוכל, אני אשמח לראיין אותך לכתבה למהדורה של מחר." "אה, כן, בטח." בוב לחץ גם את ידה עם חיוך מנומס. זה אומר שהוא יצטרך לקרוא את העיתון של מחר לפחות מתוך נימוס. תלמי נאנח וקם. "טוב, אני מקווה שהייתי מועיל, אליס. אני אחכה בקוצר רוח לקרוא את העיתון מחר. ובוב," הוא טפח על שכמו. "אם אני יכול לעזור לך איכשהו - בקשר לארליך או לצעיף עם הצבע המוזר הזה שלך - רק תגיד. יום טוב לשניכם." הוא נופף לשלום ועזב.
אליס ובוב נשארו לבד ליד הבמה. היא סידרה משהו במכשיר ההקלטות שלה בזמן שבוב חשב קצת. "כל כך הרבה דברים מוזרים קרו כל כך מהר." הוא נשען על הבמה. "יצא לך לראיין עוד אנשים? מה את חושבת שקורה פה? עם הפצצה וכל זה." "אני?" אליס הביטה על בוב. העיניים שלה נדלקו כשהוא שאל את השאלה. "לפני שאני אגיד לך מה אני חושבת, אני אגיד לך מה אני יודעת. אני שמעתי שההתראה שרשות האכיפה קיבלה על הפצצה הגיעה מאחד מקווי הטלפון של העיירה. זה אומר שהפצצה היא תעלומה שהפתרון שלה נמצא איפשהו בתוך העיירה." "הממ." "לעומת זאת, האישה שאיתה הלך ארליך - יש עוד לפחות כמה אנשים שראו אותה חוץ ממך - היא לא תושבת של העיירה. לכן זאת תעלומה שהפתרון שלה נמצא מחוץ לעיירה." "... אה." "ואם אתה שואל מה אני חושבת? אני חושבת שזה אומר שהתעלומה השניה הרבה יותר מעניינת." בוב הסתכל עליה ונאנח. הוא אף פעם לא יצא מהעיירה. מי יודע מה קורה שם בחוץ. "אני מבין מה את אומרת... אני מקווה שכל התעלומות האלה יפתרו מתישהו." "תעלומות לא פותרות את עצמן, בוב." היא טפחה על הכתף שלו עם מכשיר ההקלטה. "תעלומות נפתרות כשאנשים פותרים אותן. האמת היא דבר שצריך להתאמץ בשבילו."