זה לא היה גרוע כמו הפעם הקודמת שהוא היה בתא מטען של משאית, אבל עדיין לא היה שם נוח מי יודע מה. בוב ופירנצה ישבו על כיסאות מאולתרים וחגרו חגורות מאולתרות בתא מטען של משאית של רשות האכיפה. החלק האחורי, הדלת של המכולה, הייתה פתוחה לגמרי, כדי שהשניים יוכלו לראות את רחובות העיר שהמשאית עברה בהם. זה אומר שבנוסף לרעידות היה משב אוויר שהגיע כל הזמן מבחוץ ותחושה קצת מלחיצה שהם עלולים ליפול בכל רגע.
זאת הייתה דרך קצת מוזרה לעשות פטרול, לדעתו, אבל זה לא שהייתה דרך הרבה יותר חכמה לעשות את זה; בתא הנהג ישבו הנהג, וקאיה, שכך יצא והייתה המלווה האישית של שניהם בהתנסות הזאת. כנראה זה עדיף מאיזה סוכן אחר שהם לא מכירים. זה לא השאיר הרבה מקום לשני הסוכנים-בהכשרה. בוב למד על שלושה סוגים של כלי רכב שהריבונות משתמשת בהם, ומשאית הייתה האופציה היחידה ההגיונית לפטרול הזה.
"... הנה, זה הבנין שגרתי בו." פירנצה הצביעה על בניין דירות בזמן שהם עברו לא רחוק ממנו. בעיירה לא ממש היו בניני דירות. מאחוריו בוב יכל לראות נצנוץ על הגבעה במרחק - הוא זיהה אותו בתור המסדרון עם קיר הזכוכית הרחב שבמפקדה. "נראה כמו שכונה נחמדה." "כן... טוב, היו אצלנו דווקא לא מעט פעולות אנטי-אכיפה, אבל חוץ מזה אני מניחה שזה מקום לא כל כך גרוע." "... זה מה שקרה עם האויבית המושבעת שלך, נכון?" "כן. היא השתתפה באחד מהדברים האלה. אני חושבת. אני באמת לא מבינה מה האנשים האלה חושבים לעצמם."
המשאית האטה, ואז עצרה. בוב ופירנצה נשארו ישובים במקום ובוב הרגיש קצת מטופש. אם באמת קרה משהו, הם יצטרכו שמישהו מקדימה ילך לכאן ויגיד להם מה בדיוק העניין. בוב שיחק עם מטה-ההלם שעל החגורה שלו. נראה שפירנצה קצת נלחצה מזה. אמנם הם סחבו את המטה איתם, אבל קאיה אמרה להם שטכנית אין להם אישור להשתמש בו כי זאת רק התנסות. בוב חשב שזה קצת מטופש.
"... אה, פירנצה, כמעט לא זיהיתי אותך ככה!" "רוברט!" לקח לבוב זמן להבין מה קרה אחרי שהוא שמע את השם הזה. מישהו שהחזיק מזמרה עמד מול החלק האחורי של המשאית וניגש לפירנצה. "הי תגיד, מה קורה איתך? חשבתי שגם קיבלת זימון למפקדה באותו יום כמוני."
אוי לא. במוקדם או במאוחר משהו כזה היה קורה, אבל עכשיו היה קצת מוקדם מדי לדעתו של בוב. הוא התעסק עם מטה-ההלם שלו וניסה להעמיד פנים שהוא לא קיים. האיש המשיך לדבר.
"אה, כן, אבל אמרתי לך שהייתי עסוק עם הגינה באותו בוקר, נכון...?" "כן, אמרתי להם שתאחר-" "אה. טוב בכל מקרה האיש בכניסה למפקדה אמר לי שכולם כבר הגיעו ואני בטח טועה. באמת שלא היה לי כח להתווכח איתו - את יודעת שאני לא ממש רציתי להתגייס בכל מקרה - פשוט חזרתי הביתה. אני מעדיף לקום בבוקר ולטפל בגינה מאשר לעשות... מה שאתם לא עושים שם." "אה. טוב. בכל זאת חבל. אני חושבת שזה די חשוב להיות סוכן. רוברט, תכיר את... רוברט. רגע..." בוב נופף בנימוס על האיש, שנופף חזרה עם חיוך רחב. נראה שפירנצה התחילה להבין משהו. בוב מיהר לשנות נושא. "שכונה ממש נחמדה יש לכם פה, רוברט!" "כן אה? אני מנסה לשמור על הצמחייה פה אבל-"
מישהו צרח, לא כל כך רחוק מהם. בוב ופירנצה נדרכו והסתכלו אחד על השני. אחרי כמה רגעים, קאיה הופיעה מול הפתח של המכולה. "בואו איתי! מקרה חרום." השניים קמו מהמושבים שלהם ורצו אחריה.