בוב ניסה לקחת צעד ואז הבין שהוא לא דורך על שום דבר. עוד צעד. עוד שום דבר. הוא לא דורך על כלום... הוא נופל. כשהוא הבין את זה הוא התחיל לצרוח. לא היה ברור לו איפה הוא נמצא, אבל היה ברור שזה מקום שהוא לא אמור להיות בו. כל הסביבה שלו הייתה צבועה בשחור כהה עמוק שהוא לא הצליח לראות דרכו - כמו השמים בלילות חשוכים במיוחד. אבל בניגוד לשמי הלילה, בסביבה שלו היו נקודות אור קטנות טבועות ברקע השחור... עיניים... אנשים? אנשים שהוא הכיר, מסתכלים עליו מכל הכיוונים, אבל ישר מתחתיו הייתה כמו תמונת-תשליל של איש אחד מסוים. זה היה האויב המושבע שלו. הרקע סביב היה שחור מוחלט, ואיכשהו הדמות של ארליך נראתה כמו חור בתוך החושך הזה. בוב הרגיש שהוא נופל לתוכה.
משהו הרגיש לא בסדר. הוא לא אמור להיות כאן. זה לא אמור לקרות. איפשהו מעליו - הרבה, הרבה מעליו - הוא מרגיש שאמור להיות פתח, האור בקצה של הבור הזה, אבל הוא רק נופל למטה, כל כך רחוק שאת האור מעליו כבר אי אפשר לראות. הצללים רק מתחזקים. הוא ניסה להסדיר את הנשימות שלו, נאבק להילחם בתחושת החרדה המשונה שאפפה את המקום הזה - ואז הבין בתמונת תשליל אחרת שהתחילה לעטוף אותו, עוד חור במציאות שסביבו. זה היה צעיף. הוא ניסה לתפוס אותו. היד שלו עברה דרכו ונצבעה בצבע שהוא לא יכל להבין. כל העיניים שסביבו מצמצו בבת אחת, ואז החור-בצורת-ארליך התחיל לדבר.
"רוברט."
... מה? זה לא השם שלו.
"רוברט! ישנוני כתמיד... ולחשוב שאני מבזבז את הזמן היקר שלי על להעיר אותך במקום להתכונן להתנסות בשטח היום! כל רשות האכיפה כולה סומכת על..."
"... חבקוק?" בוב פקח את עיניו והתיישב על המיטה שלו. כל לילה ולילה החלומות שלו נהיו רק יותר ויותר מוזרים. "התנסות בשטח...? רגע, זה היום?" "אה, רוברט רוברט רוברט! זה היום ולא באף יום אחר. המפקדת היקרה שלנו קאיה שלחה אותי להעיר אותך - כמובן שאותי, כי..." "מה השעה?" "כמעט שתיים שמאל." בוב הזדקף כמעט מיד. אוי. הוא באמת מאחר. הוא נאנח ונעמד על רגליו. "בסדר. אני אגיע. תודה." "כמובן, כמובן... אתה יודע, החליטו לצוות אותי בהתנסות הזו עם לא אחר מאויבי המושבע, זכריה הנאלח...! אתה בוודאי מתאר לעצמך באיזה חוסר צדק נוראי מדובר. ובכל זאת, אני, חבקוק הגדול..." "כן, כן, בסדר. אמרתי תודה." הוא ניסה לסמן לחבקוק שיצא מהחדר ושפשף את עיניו. זאת תהיה ההתנסות הראשונה שלהם בשטח, אבל קשה היה להאמין שזה יהיה משהו מרגש במיוחד. פירנצה נבחרה להיות חברת הצוות שלו אז כנראה לא יהיה שם כל כך נורא. לפחות זה מה שהוא קיווה.