היה היה בוב, בוב גר בעיירה. לבוב היה אויב מושבע, ארליך. יום אחד בוב הלך ברחוב, בדרכו מפה לשם, ובצד השני של הדרך ראה את לא אחר מאשר אויבו המושבע. "אתה!" הוא קרא לו בקול דרמטי. ארליך חייך חיוך של אויב מושבע. "משהו מפריע לך, בוב?" ארליך ענה. בוב התחיל לצעוד לכיוונו. "אם משהו מפריע לי, אתה שואל? אתה יודע טוב מאוד ש-" לפני שהוא הספיק לסיים את המשפט, בוב שם לב שהרגל שלו נתקעה במשהו. הוא התכופף, בדק מה זה היה - וגילה שזו הייתה פיסת בד. ליתר דיוק, זה היה צעיף - אבל משהו בצבע שלו היה מאוד משונה. "מה...?" הוא הביט חזרה למעלה, לראות מה ארליך חושב על הצעיף המוזר הזה - אבל ארליך כבר לא היה שם. לא פעם ראשונה שהוא מסתלק ככה באופן מעצבן. בוב נותר עם הצעיף בידו ושאלות בראשו.